פסק-דין בתיק ב"ל 13166-06-11

1.                התובעת הגישה לנתבע תביעה להכרה במחלת סרטן תאי הבסיס (להלן גם - BCC) ממנה היא סובלת כפגיעה בעבודה, על פי תורת המיקרוטראומה. הנתבע דחה את התביעה במכתבו מיום 23.1.11, בהיעדר הוכחת קיומם של אירועים תאונתיים כלשהם תוך כדי ועקב עבודת התובעת ואשר גרמו להופעת המחלה. כנגד החלטה זו הוגשה התביעה דנן.

2.                לאחר שמיעת עדות התובעת, אשר מסרה את עדותה הראשית בתצהיר ונחקרה עליו בחקירה נגדית - הודיעו הצדדים לבית הדין על הסכמתם למינוי מומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין מחלת סרטן העור ממנה סובלת התובעת לבין תנאי עבודתה כמטפלת בקשישים, וזאת על יסוד עובדות המוסכמות אף הן על הצדדים.

3.                אלו הן עובדות המקרה, המוסכמות על הצדדים:

א.                 התובעת ילידת שנת 1958.

ב.                   עד לשנת 2000 עבדה כ-17 שנים כספרית. החל מינואר 2000 החלה לעבוד כמטפלת בקשישים.

ג.                    במסגרת עבודתה כמטפלת בקשישים, טיפלה התובעת בשני קשישים שהיו זכאים לגמלת סיעוד חלקית. התובעת עבדה עם כל אחד מהקשישים 9.75 שעות בשבוע שהשתרעו על פני 4 או 5 ימים. ברוב שעות עבודתה עם הקשישים היתה התובעת מטיילת איתם מחוץ לבית ובנוסף, היתה התובעת מבשלת לכל אחד מהם פעם בשבוע ויוצאת איתם לסידורים כגון: קניות וקופת חולים.

ד.                   התובעת היתה מתחילה את עבודתה בין 08:00 ל- 09:00 בבוקר ונמצאת עם הקשיש כשעתיים ולאחר מכן עוברת לקשיש הבא בו טיפלה באותה עת לכשעתיים - שלוש נוספות.

ה.                  הטיולים שטיילה התובעת עם הקשישים מחוץ לביתם לא תמיד היו תחת שמש ישירה.

ו.                    התובעת הינה ממוצא אשכנזי (רוסיה ורומניה) והינה בעלת עור בהיר.

ז.                    התובעת עישנה מגיל 16.

מינוי מומחה וחוות דעתו

4.                ביום 13.6.12 מונה פרופ' רוני וולף כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן - המומחה) וחוות דעתו ניתנה ביום 16.7.12 (להלן - חוות הדעת).

5.                בחוות דעתו קבע המומחה, כי אצל התובעת התגלו גידולים מסוג סרטן תאי בסיס (BCC) בעור הפנים והיא עברה, לפחות, 5 כריתות של גידולים אלה. לדעת המומחה, " BCC קשור בקשר סיבתי לקרני אולטרה סגול של השמש. כיום ידוע שהן חשיפה לסירוגין בעת חופשות וסופי שבוע, והן חשיפה מצטברת מהווים גורמי סיכון לגידולים אלה. חשיפה לסירוגין בילדות מהווה אף היא גורם סיכון משמעותי." המומחה הביע את הקושי הכרוך בסיווג סוג חשיפת התובעת לשמש במהלך עבודתה, שמא לסירוגין או במצטבר, כאשר חשיפה זו החלה רק משנת 2000; לפיכך, הציע המומחה בחוות דעתו לייחס לחשיפת התובעת לשמש במהלך עבודתה כ-40% השפעה על התפרצות הגידולים, כאשר 60% הנותרים מיוחסים לחשיפה בשעות הפנאי עד לשנת 2000, לחשיפה לסירוגין בשעות הפנאי לאחר שנת 2000 ולחשיפה בילדות, אשר לדעת המומחה מקובל לייחס לה משקל נכבד יותר בהתפתחות הגידולים.

6.                בהחלטה מיום 9.9.12 הופנו לבקשת הנתבע 4 שאלות הבהרה למומחה, כשבין היתר נדרש המומחה להסביר תשובתו בעניין אחוזי השפעת חשיפת התובעת לשמש במהלך עבודתה, תוך התייחסות לעובדה כי שעות החשיפה לשמש במהלך העבודה הינן שעות הבוקר בלבד ולשינויים בחשיפה לשמש כתוצאה מחילופי העונות. עוד נדרש המומחה להסביר תשובתו נוכח העובדה כי עבודת התובעת בחשיפה האמורה לשמש נמשכה פחות מ-10 שנים, ותוך התייחסות לכלל הנתונים הרלוונטיים לרבות עישון, משך העבודה ותנאיה וכן חשיפת התובעת לשמש לפני תחילת עבודתה ובשעות הפנאי.

7.                בתשובותיו לשאלות ההבהרה, ציין המומחה כי " אין מידע מדויק על משך הזמן בין החשיפה לבין היווצרות הסרטן לבין התגלותו. בכל מקרה מדובר בהליך מתמשך... גם אם הקרינה, שקיבלה התובעת מעבר לשנת 2000 לא הייתה האחראית לנזק הראשוני הרי, שהיא בוודאי תרמה משמעותית להמשך שרשרת האירועים, שהביאה בסופו של דבר להתפתחות הסרטן." עוד השיב המומחה, כי חשיפה למשך 4 שעות ביום, 4-5 ימים בשבוע בהחלט נחשבת למנת קרינה מזיקה ומסרטנת, זאת מבלי שפירט המומחה תשובתו ומבלי שהתייחס לעובדה כי שעות החשיפה הינן בבוקר ולשינויים בחשיפה לשמש כתוצאה מחילופי עונות. לשאלה הכיצד קבע/הציע המומחה לייחס 40% השפעה לתנאי עבודת התובעת, השיב המומחה כי " כל קביעה תהייה תמיד אמפירית והייתי אומר אפילו, במידה מסוימת שרירותית, באשר אין דרך לכמת את חלקו של כל נתון להתפתחות המחלה. הערכתי היא, שהחשיפה של התובעת בעבודתה החל משנת 2000 הביאה לידי ביטוי, וגרמה להתפתחותם של נזקים, שנגרמו כנראה שנים קודם לכן, ועל כן הערכתי את הנזק משנת 2000 ואילך ב-40%".

8.                לאחר קבלת תשובות המומחה, הגיש הנתבע בקשה לפסילת המומחה ולמינוי מומחה אחר, בטענה כי קביעת המומחה בדבר מידת השפעת תנאי העבודה על הופעת המחלה, 40% - אינה סבירה כלל. התובעת התנגדה לבקשה וטענה כי לא התקיימו במקרה זה התנאים למינוי מומחה אחר. בהחלטת בית הדין מיום 9.12.12 דחינו את בקשת הפסילה בהיעדר טעם המצדיק זאת; יחד עם זאת, התרנו הפניית שאלות הבהרה נוספות למומחה, אשר היו חיוניות להבהרת קביעות המומחה בתשובותיו לשאלות ההבהרה המקוריות ולמתן הכרעה בתיק. להלן שאלות ההבהרה הנוספות אשר הופנו למומחה, ותשובותיו כפי שנמסרו לבית הדין ביום 6.2.13:

א.                 בהתייחס לתשובה 4 בתשובותיך לשאלות ההבהרה, נא הסבר שוב, כיצד קבעת כי תרומת תנאי עבודת התובעת בחשיפה לשמש, כמתואר בהחלטת המינוי, להתפתחות מחלתה, במשך 8 שנים בלבד, מהווה 40% ואילו סך התרומה של חשיפת התובעת לשמש במשך 42 השנים שלפני כן, כולל בילדות, בנוסף לחשיפתה לשמש לסירוגין בשעות הפנאי ובסופי שבוע ובנוסף לגורמים הגנטיים, מהווה 60% בלבד?          
במסגרת זו התייחס גם למוצאה של התובעת ולגוון עורב הבהיר.

נא הסבר תשובתך.